top of page

יש פה משבר לנהל

מה אפשר ללמוד ממנהיגים כמו טראמפ על ניהול משברים בעולם העסקי?



צילום: רויטרס, Yuri Gripas


עתות משבר הן הזדמנות טובה לבחון את התנהלותו של מנהיג – לטוב ולרע, במיוחד כשכל העיניים נשואות לעברו. מה אפשר ללמוד ממנהיגים, ביניהם דונלד טראמפ, על ניהול משברים בתקופה זו?

זמן טוב לבקש עזרה ולשמוע בעצת חכמים

לאחר שהם מזהים משבר, אין זה פשוט למנהיגים ולמנהלים לעצור מלהשמיע קול או מלפעול מיד. אווירת הבהילות והלחץ ממריצה אותם להכות בברזל בעודו חם, והתחושה היא שכל דקה בלתי מנוצלת עלולה להמיט אסון.

ובכל זאת, בפרוץ משבר הקורונה ראינו כיצד הפגין טראמפ שקט יחסי, והטענה היא שזאת משום שהוא היה עסוק בבניית כוח משימה של מומחים שתפקידם לייעץ ואף לתמוך באופן פעיל. הוא כמו הודה בפני העם: איני רופא או מומחה באפידמיולוגיה. אנצל את משאבי הידע המומחים שברשותי, ואמשיך משם. היו סבלניים.

זו, ללא ספק, התנהלות יעילה המשדרת צניעות ותבונה. אפשר ללמוד ממנה כי בעתות משבר משמעותיות חשוב לקחת צעד אחורנית, להיוועץ מקצועית ופרקטית, לשמוע בעצת המומחים הטובים ביותר בתחום, ולמעשה להשמיע קול רק לאחר שמתגבשת תוכנית על בסיס משאבים אלה.

זמן לא טוב למיקרו-ניהול

נטייה שכיחה נוספת של מנהלים רבים, במיוחד בעתות משבר, היא מיקרו-ניהול. למנהלים בשגרה קשה להאציל סמכויות, ועל אחת כמה וכמה בזמן של משבר המלווה בחרדה גדולה – אז גוברת הנטייה לרדת לפרטי פרטים ולשלוט בכול.

אם נסתכל שוב על גישתו של טראמפ בפרוץ משבר הקורונה, נראה כאמור כי לא ניכרת בדרך הפעולה שלו הימנעות משימוש בנציגים או ניסיון לשלוט בכל ההחלטות לבדו. להיפך – בכל מסיבות העיתונאים בנושא נכח טראמפ לזמן קצר, השמיע קולות הרגעה, ויצא כשהוא מותיר למומחים לעשות את שלהם.

וגם זו גישה שיש ללמוד ממנה לא מעט על מנהיגות בזמן משבר. יש לכם צוות שאתם סומכים עליו? האמינו בו גם בזמנים קשים. אתם אינכם כל-יכולים. וכמובן, חשוב לזכור גם את התקשורת ואת שיתוף הפעולה עם יתר המנהלים בכל הרמות. חשוב ליישר קו בין כולם, ויחד לנווט מחדש את המאמצים לעבר אותו כיוון.

זמן טוב להפעיל חושים בריאים

מנהלים ומנהיגים יכולים להיות חדים ופרקטיים בימים כתיקונם, כשהדברים צפויים יחסית והמצב ברור וצפוי, אך משברים מביאים עמם עמימות ואי-ודאות שטורפת מחדש את הקלפים. אז עלולים מנהלים רבים לאבד כיוון, להיאלם, לטבוע.

מנהיג אחר שלא נפל באתגר אי-הוודאות הזה היה מושל ניו-יורק, אנדרו קוומו, שהפגין לאורך כל הדרך קול בהיר, בטוח ונהיר לציבור. וזו חוכמה גדולה שיש ללמוד ממנה: בתקופה משברית, שלרוב מלווה בעמימות ובשל כך מעוררת ספקולציות וחרדה, המנהיג תפקידו להפגין היכרות והבנה של התמונה במלוא חומרתה, ובהתאם לכך לעורר אמון באנשים, לעודדם להקשיב לקולו השפוי, ולסייע להם להבין את המצב שבו הם מצויים.


זמן לא טוב להתעלם מאותות אזהרה


אם דיברנו על פרוץ המגפה – מה לגבי מה שקדם לה?

בהקשר זה ההמלצה לא לקפוץ בראש אלא לעצור, להתייעץ ורק אז לפעול לא תבטיח הצלחה בניהול המשבר אלמלא זיהוי הבעיה ייעשה מוקדם ככל האפשר. וכאן נראה שטראמפ לא השכיל לעשות אלא השליך את אותות האזהרה המוקדמים, שיכלו לסייע לו להתקדם במהירות רבה יותר בניהול המשבר (זוכרים שטען לגבי וירוס הקורונה כי מדובר במתיחה שתחלוף מעצמה?).

מנהיג ששואף לנהל משבר בהצלחה צריך להצטייד בשגרה במבט מפוכח וכל המנגנונים הדרושים לזיהוי אותות האזהרה, כולל היכולת לפרשם אובייקטיבית ונכונה, והתעוזה לשנות מסלול כדי להתחיל לטפל במצב.

זמן טוב להסתכל במראה

ובסופו של דבר, מה חשוב יותר מדוגמה אישית? ראש ממשלת ניו זילנד למשל, ג'סינדה ארדרן, החליטה לקצץ 20% משכרה ומשכר השרים בממשלתה באופן מידי, מתוך הזדהות עם נפגעי משבר הקורונה בארצה, בדומה לממשלות נוספות שעשו זאת, ביניהן דרום אפריקה, הודו, סינגפור (בגרמניה ויתרו החודש נבחרי הציבור על העלאת שכרם).

טוב, בארץ זה לא קרה עדיין, והדוגמה האישית באופן כללי אינה מן המעלות הגבוהות של מנהיגינו (ע"ע ליצמן וההנחיות הבלתי מחייבות, או ליל הסדר ומפרי העוצר בראש ההיררכיה). אולם מה שבטוח הוא שאם ניקח את זה לרמה הארגונית – מנהל שמפגין הן במילים הן במעשים את הנדרש מאחרים, בצורה פומבית וברורה, הוא מנהל אמיתי. עניו, פגיע, אותנטי, שפוגש את הסביבה כשפיו וליבו שווים, ובכך מעודד אותה להקשיב לו וללכת אחריו.

פוסטים חדשים
חיפוש על פי נושא
ארכיון
bottom of page